לימוד הרגלי אכילה נכונים ובריאים מגיל לידה- אכילה אינטואיטיבית Mindful eating

אתמקד ברשותכם במושג "אכילה אינטואיטיבית" או בהגדרה המדויקת באנגלית Mindful Eating?

אכילה אינטואיטיבית היא אכילה מתוך הקשבה לגוף, אכילה על פי אינטואיציות והינה מושתתת על עקרונות הבודהיזם ומבוססת על חיבור עמוק של האדם לחוויית האכילה.

השאיפה היא לאכול על פי זיהוי אותם אותות פיזיולוגיים של הגוף – רעב ושובע ולא על פי תחושת רגשות כמו, לאכול בשביל להתנחם ולהתמודד עם מגוון רגשות.

אכילה אינטואיטיבית לא תומכת באכילה וסדר יום קפדני וקבוע מראש (כדוגמת תפריטים) אלא העיקרון הוא לזהות את צרכי הגוף ולתת להם מענה. זוהי אכילה משוחררת מייסורים ואיסורים, אכילה מתוך הנאה והבנה עמוקה של הבחירות התזונתיות שנעשו.

הרעיון הוא לחוש את הטעם, ריח ומרקם של המזון ולהתענג מכל ביס וביס.

ביסוס אכילה אינטואיטיבית אצל תינוקות
הדרך הטובה ביותר לתאר אכילה אינטואיטיבית היא ע"י תיאור הרגלי האכילה בשלב הינקות. תינוקות נולדים עם מנגנון טבעי של רעב ושובע. כאשר הם רעבים הם יבכו או ימצצו אגרוף או יפיקו קול "נה" ואז אנחנו נדע שזה הזמן להאכילם.

וכאשר הם שבעים נראה אותם מסיטים מבט או סוגרים שפתיים או הודפים את הבקבוק וכו'.
רבות הפעמים שמנגנון רעב ושובע זה משתבש במהלך החיים כתוצאה מאכילה לא בזמן שבאמת רעבים. כלומר, הקשבה לסימנים חיצוניים ולא פנימיים כמו למשל:

• ילד שעצוב או עצבני ומביאים לו לאכול (בעיקר ממתקים) על מנת לנחם אותו.
• תינוק שבוכה מסיטואציות כמו עייפות, כאבי שיניים או גזים וההורים מפרשים את הבכי באופן מוטעה ומאכילים אותו במקום לתת מענה לאותו צורך.
• לחץ של ההורים על הילד לסיים את כל המזון שבצלחת למרות שהילד לא רוצה להמשיך לאכול.
• שימוש בממתק כפרס על התנהגות טובה.

על מנת לשמר אכילה אינטואיטיבית מגיל לידה יש לקיים "האכלה מותאמת" Responsive feeding:
על המאכילים להתאים את עצמם –

• לגיל וליכולות המוטוריות, הרגשיות והקוגניטיביות של התינוק.
• למידת הרעב ושובע של התינוק.

מה דורשת האכלה מותאמת?

• עידוד ורבלי וחיזוקים גופניים: בזמן האכלה יש ליצור קשר עין עם התינוק, לחייך, להגיב בחום ובהקדם לרעב. להשתמש בהערות כמו "איזה כיף לי לאכול איתך" ולא להתייחס לכמות אותה אוכל.
• שימוש בכלי אוכל מותאמים לתינוק: כפית עם פתח בגודל הפה שלו, שתיה מכוס פתוחה או קשית בהתאם ליכולותיו.
• לקיים את האכילה במקום נח ובטוח: ישיבה יציבה על כיסא מותאם ותקני, לא לרדוף אחריו בבית כדי שיאכל.
• לגלות רגישות לשינויים פיזיים ורגשיים של התינוק: קפיצת גדילה, מחלות, כניסה לגן חדש, מעבר דירה, אח/ות שנולדו.
• מודל חלוקת האחריות: ההורה מחליט מתי ומה יוגש לשולחן האוכל, התינוק מחליט מה וכמה לבחור לאכול ובכך נכבד את היכולת שלו לווסת את עצמו.
• אכילה תוך כדי שימוש בחמשת החושים ותמיכה באכילה עצמאית: עבור תינוקות בוגרים יש חשיבות לאופן הצגת המזון על הצלחת, כמו כן יש לאפשר להם לחוש את המזון ולהכניס לפה בהתאם לקצב שלהם ולכן יש חשיבות לאכילה עצמאית בהגיעם לגיל שהדבר מתאפשר.
• לאכול מסביב לשולחן ולכבות גירויים כגון: טלוויזיה, טאבלט, סמארטפון, להחזיר משחקים לפינת המשחקים. ובכך נאפשר לתינוקות לאכול מתוך הקשבה פנימה ללא מסיחי דעת.
• לא להעיר ולהגביל באכילה כמו "נשאר לך בצלחת", "לא אכלת כלום".
• לקיים אכילה משפחתית: לשמש דוגמה ולהוות מודל לחיקוי באכילה תקינה ובריאה.

לסיכום,
על מנת לאמץ הרגלי אכילה בריאים יש לשמר ככל הניתן על אכילה אינטואיטיבית, אכילה מתוך הקשבה לאותות פנימיים של הגוף המסמנים לנו מתי אנחנו מרגישים רעב ומתי שובע.

ולכן עלינו להקפיד עוד מגיל לידה להיות קשובים לצרכיו של התינוק ולהשתדל לזהות אותם על מנת להימנע משיבוש אותות תחושות הרעב והשובע שלו.

יש לזכור כי כל תינוק אוכל לפי דרישת הגוף האישית שלו ולכן כל תינוק אוכל כמות שונה מתינוק אחר בן אותו גיל. כמו כן, נראה עליה או ירידה בכמויות שהתינוק אוכל בהתאם למצבו הרגשי והגופני.

הרעיון הוא להתמקד בחוויית אכילה נעימה ולא במה וכמה הוא אוכל. וברגע שתהיה מצידו מוטיבציה טובה לאכילה יהיה פשוט יותר לשלב מזונות חדשים ובריאים בתפריט.